אנגלית
  גרמנית
  עברית
  צרפתית
 

כותרת : אופציה כלהיט מיסויי

קובץ מצורף :

עודכן בתאריך : 04/02/2008 19:32:28

אופציה כלהיט מיסויי

עמ` 77 מיסים יד/5 (אוקטובר 2000) א-77 אופציה כלהיט מיסויי הרהורים בעקבות מאמרו של עו"ד (רו"ח) אהוד ברזילי ("מיסים" יד/3, יוני 2000) מאת מנחם רהב, רו"ח     כללי   מיסוי הענקת אופציות לעובדים מהווה את אחד הנושאים ה"חמים" המשמשים מזה זמן בסיס להתנצחויות והתנגחויות בין הנישומים ומייצגיהם לבין רשויות המס, וספק אם נותר עוד חרך או סדק שטרם נחקרו ונדונו במילים רבות וארוכות.   מאמרו הנ"ל של עו"ד (רו"ח) ברזילי מערער על כמה קביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניינו של יאיר דר. אלא שהמערער נמצא מעורער, וכיאות לנושא שהוא כה שנוי במחלוקת, מעלים דבריו את הצורך במספר הערות. על אף זאת ולאור שכיחותם של הדברים שכבר נאמרו בנושא, נסתפק בהערות קצרות המניחות את עומק הבנתם של הקוראים ברקעם של הדברים.     סחירות האופציות כקלף מיקוח   רבים מדי הם הטוענים להבדל בהתייחסותו של סעיף 3(ט) לאופציות סחירות ולאופציות שאינן סחירות.   כותב עו"ד ברזילי:   "בנסיבות של זכויות ובייחוד אופציות סחירות בבורסה כבעניין יאיר דר, ברי כי השווי ידוע, או לפחות ניתן להערכה..." (ההדגשה שלי).   ועוד נאמר שם:   "באשר לאופציה הנסחרת, המסקנה המתבקשת היא, שדינה כדין כל טובת הנאה. לאופציה יש מחיר ויש שוק, ואין כל מניעה למכור את האופציה בכל עת...".   משמע: אין קושי במדידת ערכן של אופציות נסחרות, ולפיכך הן תמוסינה בעת ההענקה, ואילו אופציות שאינן סחירות לא תמוסינה עקב העדר היכולת להעריך את ערכן.   האם אמנם סבירה הגישה של שלילת אירוע מס במקום בו קיים קושי בהערכת התמורה? עמ` 78 אם אמנם כך הוא, ניטלה, מטעמים פרקטיים, ההצדקה לחיוב במס של כל עיסקה שתמורתה משולמת בזכויות בתאגיד שאינו נסחר בבורסה ואין לו שווי שוק.     תכלית סעיף 3(ט)   תכליתו של סעיף 3(ט) בתחום קבלת הזכות לנכס איננה, אמנם, בהקלת הקושי לממן את תשלום המס בהיעדר מימוש. דא עקא, שאין היא גם בתחום אליו מוליך ברזילי.   עיקרה של התכלית הינו בכך, שקבלת הזכות, במרבית המקרים, מנותקת ממימושה. בהיעדר מימוש, אין מקום ליצירתו של אירוע מס. אבחנה זו שונה מאבחנתו של ברזילי בין זכויות "אישיות" לזכויות ש"אינן אישיות". מה נפקא מינה בין זכות העובד לרכוש דירה בהנחה (שאין בה כל הטבה באם לא תמומש) לבין כרטיס כניסה למופע או תלוש לרכישת מוצרים? הלא יכול העובד לבכר שלא להשתתף במופע או שלא לממש את רכישת המוצרים.   דין אחר יהיה, אם יקבל העובד כסף או שווה-כסף שאינם כרוכים בפעולה של מימוש, או שבעצם קבלתם מתממשת ההטבה. או-אז תהווה ההטבה הכנסה חייבת, ואולם אירועי מס אלה אינם מסוג אלה שסעיף 3(ט) מכוון אליהם, וההטבה שבגינם נזקפת כשכר מיד עם קבלתם (מתנות הניתנות לעובדים, הלוואות מסובסדות, סיוע בשכר לימוד וכיו"ב).   שתי קבוצות הדוגמאות שהובאו במאמר שייכות, למעשה, לקבוצה אחת ואפשר להוסיף עליהן כהנה וכהנה דוגמאות:   *      בעל חוות גידול סוסים מעניק לכל עובד שבנו הגיע לגיל מצוות, זכות לרכוש סייח בחווה במחיר עלות גידול הסייח, הנמוך ב-30% ממחירו בשוק. הענקת הזכות איננה אירוע מס בהיעדר כל ידיעה או ודאות לגבי רצונו של העובד לרכוש את הסייח. אירוע המס הוא רכישת הסייח במחיר המופחת, ואז יתחייב הפרש השווי במס.   *      בעל מפעל לייצור שעונים מאפשר לכל אחד מעובדיו הקבועים לרכוש במפעל אחת לשנה שעון מכל סוג שהוא במחיר עלות הייצור, הנמוך ב-40% ממחירו הקמעונאי ברשת החנויות של החברה. לא כל העובדים מצויידים במשפחה ובחוג חברים המצדיקים רכישת שעון מידי שנה, ולפיכך הזכות ממילא לא תמוצה עד תום, ואין מי שיסבור כי עצם הזכות לרכישה מוזלת מהווה אירוע מס.   *      מפעל היי-טק מעניק לעובדיו אופציות לרכישת מניות. עלות רכישת המניות (מחיר המרת האופציות) זהה למחיר השוק שלהן, כך שבעת ההענקה אין לעובדים הטבה כלשהי. אלא שגם בהתקיים פער בין מחיר המימוש לשווי השוק לא נצמח אירוע מס בהיעדר מימוש, המותנה בכדאיות בעת המימוש, בתקופת חסימה או בהתמדתו של העובד המקבל. הדמיון בין סוג זה של הענקת זכות לבין שתי הדוגמאות הקודמות אינו יכול שלא לעורר מחשבות. עמ` 79 בכל שלושת המקרים מוענקת לעובדים זכות, שאינה ניתנת לסיחור, שאין בה כל מרכיב העשוי להיקשר לכללים המקובלים באשר ליצירתה של הכנסה חייבת, שכן לעובדים נאמר: אם תשלמו סכום נקוב, תקבלו נכס;אתם רשאים לשלם ולזכות בנכס או לוותר על הזכות.   המניות נשוא האופציה מחליפות בדוגמאות את הסוס או את השעון, בבחינת ירצה העובד - יקנה, לא ירצה - לא יקנה. היה ולא קנה - אין זה סביר להשית עליו מס בנסיבות בהן לא הפיק טובת הנאה כלשהי.   רק אם מימש העובד את הזכות - רכש את הסוס, את השעון או את המניה - אזי נצמחת לו חבות המס, והכל על פי ההפרש שבין התשלום עבור הנכס לבין שוויו הרגיל בעיסקה שבין מוכר מרצון לקונה מרצון.     מיסוי העובד על בסיס מזומנים   קביעת עו"ד ברזילי, כי אופציות סחירות נמנות על סוג הזכויות "הניתנות להעברה" ואשר יש למסותן, לפיכך, עם קבלתן, מתעלמת במפגיע מהכלל הנקוט של מיסוי העובד על הכנסותיו על בסיס מזומנים. לעניין זה נאמר לעיל, כי מזומנים אמנם יכללו גם "שווה-כסף", אלא שאופציות - גם אם הן סחירות - לא נמנות על הגדרה זו אלא עם מכירתן או מימושן ומכירת המניות שנתקבלו תחתן.   מיסוי אופציות בידי העובד עם הענקתן משול למיסוי העובד בגין משכורת, שאצל המעביד נצטברה ההתחייבות לשלמה אך היא טרם שולמה.   מי שביקשו לפצח את הפרדוקס הטמון בקיום אירוע מס אצל עובד שקיבל אופציות שמימושן כלל איננו ודאי, נוהגים לטעון, שבעת ההענקה חל אמנם אירוע המס אלא שבמועד שבו חל מימוש שגלום בו הפסד, או שמתברר כי לא היה כלל מימוש, ישנו "היפוך" אירוע המס, דוגמת ההתייחסות להיווצרותו של חוב אבוד במקום בו נזקפה הכנסה שלא באה לכלל מימוש. דא עקא, שבבסיסה של גישה זו מונחת המדידה על בסיס מצטבר, ואילו עובדנו המסור מדווח ונישום על בסיס מזומן.     אירוע מס בן שני שלבים   המושכלה העולה מכל הנאמר עד כה היא, שעצם הענקת אופציות לעובדים אין בה אלא פעולה רישומית של תיעוד קיומה של זכות עתידית, שצריכה לעבור את מסדרון מבחן המימוש.   לכשתמומש, צריכה התוצאה הכלכלית של הענקת האופציות ומימושן לעבור מבחן בן שני שלבים המהווים שני אירוע מס שונים. עמ` 80 ההפרש בין מחיר מימוש האופציות לבין שווי נכס הבסיס במועד ההענקה מהווה הכנסת עבודה, שצריך שתתחייב על פי שיעורי המס על הכנסת עבודה של העובדים (אם אין הפרש כזה ומחיר המימוש זהה לשווי המניות, אין ממילא כל הטבה המהווה הכנסת עבודה).   יתרת ההפרש בין שווי נכס הבסיס (המניות) בעת המימוש לבין מחיר המימוש איננה אירוע מס בידי היחיד אלא בעת מכירת המניות. הפרש זה יהיה רווח או הפסד הון, על פי העניין, מהטעמים שיפורטו להלן.     אם אין עמל אין הכנסה   מעשה בעובד החווה לגידול סוסים, שקיבל ממעבידו זכות לרכישה "מועדפת" של סוסה שגודלה וטופחה בחווה. העובד התמהמה ברכישה, והסוסה יפת מראה וחמת מזג ובא עליה סוס אציל - אף הוא משוכני החווה - ועשה בה מעשה הטבע. סמוך לאחר שהובלה אחר כבוד אל מעונו של העובד כדי שתשמח את לב ילדיו, הביאה לעולם סייח צעיר ונמרץ.   בא נציב המס, אף הוא רכוב על סוס שנלקח מאורוות הממלכה, וקבע, כי העובד ישליש לידיו הנאמנות את המס עבור עודף ערכם של שני סוסים על פני המחיר ששולם עבור הסוסה האחת, ולא הועילו טענותיו של העובד, כי על אף מסירותו המופלגת בהברשת שערה של הסוסה, הרי שבהברשת השיער היה כל תפקידו ולא היתה לו כל יד או חלק אחר בהרבעתה של הסוסה.   הנמשל הינו אירוע המס הנגזר מצמיחתו של ערך נכס הבסיס לאחר הענקת זכות לרכישתו, שאין לה כל קשר לשירותי העבודה הניתנים על ידי העובד למעבידו. על אף העולה מלשונו הדווקנית של סעיף 3(ט), אין פריכה יותר מהטענה, כי עליית ערך מניות בשנים שלאחר הענקת אופציה לרכישתן מהווה תמורה עבור שירותי עבודה, ולפיכך עליה להתמסות כהכנסת עבודה.   ראוי שהמחוקק או הפוסק יתוודעו אל הניכור המתרחש לאחר שלב ההענקה. משהוענקה זכות והוגדרה ההטבה הגלומה בה במועד ההענקה, נוצר שווי בסיס חדש בדיוק כמו השווי בידיו של מר ישראלי שרכש את המניות בקנייה חופשית בבורסה בה הן נסחרות. כל השאר צריך שיבוא בגדרו של חלק ה` לפקודה העוסק במיסוי רווחי הון.

     אתה נמצא פה :  דף הבית >> אודות הפורום >> פירסומים

© כל הזכויות שמורות לאופציות לבכירים ולעובדים בישראל בע"מ.

      

נבנה ע"י בי אנד די אתרים

  ||  

עוצב ע"י סטודיו דפנה